המשפט היסודי: הצטברות כפעולה הפוכה לגזירה

30%
📖שיעור
50 דקות

המשפט היסודי: הצטברות כפעולה הפוכה לגזירה

שיא היחידה: נראה שהנגזרת של פונקציית ההצטברות היא הפונקציה הנתונה, ולכן אינטגרציה הפוכה לגזירה. מכאן נקבל את כלל החישוב של אינטגרל מסוים: F(b)F(a)F(b)-F(a).

המשפט היסודי: הצטברות כפעולה הפוכה לגזירה

מבוא

מטרות השיעור

  • להבין שהנגזרת של פונקציית ההצטברות היא הפונקציה הנתונה:
  • להבין שאינטגרציה היא הפעולה ההפוכה לגזירה (קישור לפונקציה הקדומה)
  • ליישם את כלל האינטגרל המסוים:
  • להבין ששתי פונקציות בעלות אותה נגזרת נבדלות בקבוע
  • למצוא פונקציה לפי נגזרתה ונקודה שעליה

הרעיון המרכזי

המשפט היסודי של החדו״א

פונקציית ההצטברות נבנתה מתוך פונקציית קצב השינוי f. לכן טבעי לצפות שקצב השינוי של ההצטברות הוא בדיוק f:

חלק ראשון: אם אז

כלומר, פונקציית ההצטברות היא פונקציה קדומה של f — אינטגרציה היא הפעולה ההפוכה לגזירה.

חלק שני (כלל החישוב): אם F פונקציה כלשהי המקיימת F'(x)=f(x), אז

מדוע Fa(x)=f(x)?(F_a'(x)=f(x)? (רעיון ההצדקה)

נתבונן במנת ההפרשים של ההצטברות בקטע הקצר [x, x+h]:

המונה הוא התוספת להצטברות ב"קטע האחרון". עבור פונקציה רציפה ועולה, התוספת כלואה בין שני מלבנים:

נחלק ב-h:

כש- הרציפות נותנת , ולכן הביטוי האמצעי — שהוא — שואף ל-f(x). מ.ש.ל.

פונקציות קדומות נבדלות בקבוע

אם F'(x)=f(x) וגם G'(x)=f(x), אז (F-G)'=0 ולכן F-G קבוע. כלומר לפונקציה נתונה יש משפחה שלמה של פונקציות קדומות, הנבדלות בקבוע C. פונקציית ההצטברות היא זו שערכה ב-a שווה אפס.


דוגמאות מפורטות

דוגמה 1: הנגזרת של ההצטברות

נתון Fa(x)=fromatoxof(3u2)duF_{a}(x) = ∫ from a to x of (3u^{2}) du. מהי הנגזרת Fa(x)F_{a}'(x)?

1

שלב 1 — המשפט היסודי

הנגזרת של פונקציית ההצטברות היא הפונקציה הנתונה (הביטוי שבתוך האינטגרל).

דוגמה 2: חישוב אינטגרל מסוים באמצעות פונקציה קדומה

חשבו את ∫ from 1 to 3 of 2x dx.

1

שלב 1 — מוצאים פונקציה קדומה

אנו מחפשים F עם F(x)=2xF'(x)=2x. מתאים F(x)=x2(F(x)=x^{2} (כי (x2)=2x)(x^{2})'=2x).
תשובה מספרית

חשבו את האינטגרל המסוים ∫ from 1 to 3 of 2x dx. (רמז: פונקציה קדומה היא x2.)x^{2}.)

כדי לבדוק, סמנו או הקלידו תשובה קודם


דוגמה 3: מהירות ודרך — המקרה הפרדיגמטי

מהירות גוף v(t)=2t(v(t)=2t (מ/ש). מהו ההעתק בין t=1t=1 ל-t=4t=4 שניות?

פונקציית המהירות היא הנגזרת של פונקציית ההעתק — בדיוק קשר פונקציה–נגזרת.

1

שלב 1 — ההעתק הוא הצטברות המהירות

ההעתק =from1to4of2tdt= ∫ from 1 to 4 of 2t dt.
בדיקה מהירה

לפי המשפט היסודי, מהי הנגזרת של פונקציית ההצטברות Fa(x)=fromatoxof(3u2)duF_{a}(x) = ∫ from a to x of (3u^{2}) du?

כדי לבדוק, סמנו או הקלידו תשובה קודם

תשובה מספרית

מהירות גוף היא v(t)=2t(v(t)=2t (מ/ש). מהו ההעתק (במטרים) בין t=1t=1 ל-t=4t=4 שניות?

כדי לבדוק, סמנו או הקלידו תשובה קודם


דוגמה 4: מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה

נתון F(x)=2xF'(x)=2x ו-F(1)=5F(1)=5. מצאו את F(x).

הנקודה הנתונה היא שקובעת איזו פונקציה קדומה מתוך כל המשפחה.

1

שלב 1 — משפחת הקדומות

כל הפונקציות עם נגזרת 2x הן F(x)=x2+CF(x)=x^{2}+C.
תשובה מספרית

נתון F(x)=4xF'(x)=4x ו-F(2)=10F(2)=10. מהו הערך F(0)F(0)?

כדי לבדוק, סמנו או הקלידו תשובה קודם


טעויות נפוצות

טעות נפוצה: מחשבים F(a)F(b)F(a)-F(b) במקום F(b)F(a)F(b)-F(a)

טעות: .

נכון: .

למה זה קורה?

מבלבלים בסדר ההצבה של הגבולות.

איך מתקנים?

תמיד מציבים קודם את הגבול העליון: ∫ from a to b של f שווה F(b)F(a)F(b)-F(a).

טעות נפוצה: שוכחים את קבוע האינטגרציה C

טעות: מ-F'(x)=2x מסיקים מיד .

נכון: , ואת C קובעים מהנקודה הנתונה.

למה זה קורה?

חושבים שלפונקציה יש פונקציה קדומה יחידה.

איך מתקנים?

לכל פונקציה יש משפחה שלמה של קדומות, הנבדלות בקבוע C. במציאת פונקציה מנקודה — C הכרחי.

טעות נפוצה: חושבים שהקבוע C משנה את ערך האינטגרל המסוים

— ה-C מתבטל באינטגרל המסוים.

למה זה קורה?

לא שמים לב שה-C מצטמצם.

איך מתקנים?

בחישוב F(b)F(a)F(b)-F(a) הקבוע מצטמצם: (G(b)+C)(G(a)+C)=G(b)G(a)(G(b)+C)-(G(a)+C) = G(b)-G(a). לכן אפשר לבחור כל קדומה.

טעות נפוצה: בלבול בין הפונקציה הנתונה לפונקציה הקדומה

ב-: הפונקציה הנתונה היא f(x)=2x, הקדומה היא .

למה זה קורה?

לא ברור מי f ומי F בכלל החישוב.

איך מתקנים?

f היא הפונקציה הנתונה (קצב השינוי, הביטוי שבתוך האינטגרל). F היא הקדומה שלה (F=f)(F'=f).

סיכום

מה למדנו?

המשפט היסודי של החדו״א:

  1. הנגזרת של פונקציית ההצטברות היא הפונקציה הנתונה: .
  2. אינטגרציה היא הפעולה ההפוכה לגזירה.
  3. כלל החישוב: עבור כל פונקציה קדומה F.
  4. פונקציות קדומות נבדלות בקבוע C; נקודה נתונה קובעת אותו.

זכרו:

  • מציבים קודם את הגבול העליון: F(b)-F(a).
  • הקבוע C מצטמצם באינטגרל מסוים.

בשיעור הבא נלמד את כללי האינטגרציה ונחשב שטחים, נפחים וממוצעים!


תרגול נוסף

עברו לתרגול כדי להתאמן על המשפט היסודי וחישוב אינטגרלים מסוימים!

תרגול