כל אי-שוויון ליניארי, למשל $x+y\le 30$, מתאר חצי-מישור — אחד משני הצדדים של הישר הגבולי x + y = 30.

שלבי הסימון:

1. סרטטו את הישר הגבולי (היעזרו בשתי נקודות החיתוך עם הצירים).
2. בחרו נקודת בדיקה שאינה על הישר — נוחה במיוחד היא הראשית (0,0).
3. הציבו אותה באי-השוויון. אם מתקבל פסוק אמת — צובעים את הצד שבו נמצאת הנקודה; אם שקר — את הצד השני.

התחום האפשרי הוא קבוצת כל הנקודות (x,y) המקיימות את כל האילוצים בו-זמנית. גרפית זהו החיתוך של כל חצאי-המישורים — האזור שנצבע על ידי כולם, ולא האיחוד.

מכיוון שכמעט תמיד יש אילוצי אי-שליליות $x\ge 0,y\ge 0$, התחום האפשרי כלוא ברבע הראשון של מערכת הצירים.

קודקוד של התחום הוא נקודת חיתוך של שני ישרים גובלים שנמצאת על שפת התחום האפשרי. מוצאים אותו על ידי פתרון מערכת של שתי משוואות הישרים. לא כל חיתוך של שני ישרים הוא קודקוד — יש לבדוק שהנקודה אכן מקיימת את שאר האילוצים.

• תחום סגור (חסום): ניתן להקיף אותו במלבן — אופייני לאילוצי "לכל היותר" ($\le$).
• תחום פתוח (לא חסום): משתרע עד אינסוף בכיוון כלשהו — אופייני לאילוצי "לפחות" ($\ge$), כמו בבעיות מינימום של עלות.