פירמידה היא גוף שבסיסו מצולע (אצלנו: מלבן או ריבוע) וכל הפאות הצדדיות הן משולשים הנפגשים בנקודה אחת — הקודקוד. בפירמידה ישרה הקודקוד נמצא בדיוק מעל מרכז הבסיס.

• גובה הפירמידה h — האנך מהקודקוד אל מרכז הבסיס. בעזרתו מחשבים נפח.
• גובה הפאה (אפותם) l — האנך מהקודקוד אל אמצע צלע בסיס, לאורך הפאה המשולשת. בעזרתו מחשבים שטח פאה צדדית.

שני הגבהים שונים! גובה הפאה הוא תמיד גדול מגובה הפירמידה.

נפח פירמידה הוא שליש מנפח המנסרה (או התיבה) בעלת אותו בסיס ואותו גובה: $V=\frac{1}{3}{S}_{\text{בסיס}}\cdot h$

לבסיס ריבועי שצלעו a: $V=\frac{1}{3}{a}^{2}h$. לבסיס מלבני שצלעיו a,b: $V=\frac{1}{3}abh$.

השליש הוא הלב של הנושא — שכחתו היא הטעות הנפוצה ביותר.

שטח הפנים הוא סכום שטח הבסיס ושטחי כל הפאות הצדדיות: $S_{\text{פנים}}=S_{\text{בסיס}}+S_{\text{מעטפת}}$

כל פאה צדדית היא משולש ששטחו $\frac{1}{2}\cdot (\text{צלע הבסיס})\cdot (\text{גובה הפאה})$. לבסיס ריבועי שצלעו a וגובה פאה l ארבע פאות זהות: $S_{\text{מעטפת}}=4\cdot \frac{1}{2}al=2al$

לבסיס מלבני יש שני זוגות פאות שונים — מחשבים כל זוג בנפרד.

גובה הפירמידה h, גובה הפאה l והמרחקים בבסיס קשורים במשולשים ישרי־זווית:

• מרכז הבסיס → אמצע צלע → קודקוד: $l^2=h^2+{\left(\frac{a}{2}\right)}^2$
• מרכז הבסיס → פינת הבסיס → קודקוד (מקצוע צדדי e): $e^2=h^2+{\left(\frac{d}{2}\right)}^2$, כאשר d הוא אלכסון הבסיס.

כך אפשר למצוא ממד חסר כשנתון אחר.