מנסרה ישרה: שני בסיסים מקבילים וחופפים, והמקצועות הצדדיים ניצבים למישורי הבסיסים. לכן הפאות הצדדיות הן מלבנים, וכל מקצוע צדדי שווה לגובה H. $V=S_{\text{בסיס}}\cdot H,S_{\text{מעטפת}}=P_{\text{בסיס}}\cdot H$

פירמידה ישרה: הבסיס מצולע משוכלל, והגובה h יורד מהקדקוד אל מרכז הבסיס. הפאות הצדדיות הן משולשים שווי-שוקיים חופפים. $V=\frac{1}{3}{S}_{\text{בסיס}}\cdot h,S_{\text{מעטפת}}=\frac{1}{2}{P}_{\text{בסיס}}\cdot m$ כאן m הוא האפותם — גובה הפאה הצדדית (לא גובה הפירמידה!).

בפירמידה ריבועית עם צלע בסיס a וגובה h ישנן שתי זוויות נפוצות, וכל אחת חיה במשולש ישר-זווית אחר:

• זווית מקצוע צדדי עם הבסיס: המשולש בנוי מהגובה h ומחצי-אלכסון הבסיס $\frac{a\sqrt{2}}{2}$. לכן $\tan =\frac{h}{\frac{a\sqrt{2}}{2}}$.
• זווית פאה צדדית עם הבסיס (זווית דו-מישורית): המשולש בנוי מהגובה h ומאפותם הבסיס $\frac{a}{2}$ (המרחק ממרכז הבסיס לאמצע צלע). לכן $\tan =\frac{h}{\frac{a}{2}}$.

המפתח: מקצוע מגיע לפינה של הבסיס (חצי-אלכסון), פאה מגיעה לאמצע צלע (אפותם הבסיס).

האלכסון המרחבי של תיבה שמידותיה a,b,c הוא $d=\sqrt{a^2+b^2+c^2}$ ובקובייה $d=a\sqrt{3}$. בונים אותו בשני שלבים: קודם אלכסון פאה $\sqrt{a^2+b^2}$, ואז מצרפים את המקצוע הניצב c.